פסק דין קצב: קצת רקע

5 עתירות הוגשו לבג"צ, נגד היועץ המשפטי ולממשלה ונגד משה קצב, הנשיא לשעבר. העתירות הן נגד הסדר הטיעון עם קצב בעניינן של א' ממשרד התיירות ול' (שתמכה בהסדר הטיעון), ואי-הגשת כתב אישום בעניינה של א' מבית הנשיא.

  1. א' מבית הנשיא טענה שלא ניתנה לה אפשרות ממשית להשמיע את דעתה בדבר הסדר הטיעון (5699/07)
  2. א' מבית הנשיא טענה שההחלטה לא להגיש כתב אישום בעניינה היא לא סבירה בעליל, מכיוון שיש די ראיות (5749/07)
  3. העמותות הציבוריות טענו נגד ההחלטה עצמה להגיע להסדר טיעון, ונגד תוכנו של ההסדר. הן טוענות שלציבור יש אינטרס מובהק בבירור המשפטי של התלונות, וכן שיש די ראיות. אחת הטענות היא שהיועץ המשפטי הציב בעניין זה רף ראייתי גבוה יותר מאשר בתיקים אחרים, ויש בכך פגיעה בשוויון. עוד הן טוענות שלא מומשה זכותן של המתלוננות להשמיע את עמדתן. (5747/07)
  4. כ' היא מתלוננת שעל המעשים שנעשו בה לכאורה חלה התיישנות. כ' טוענת שהסדר הטיעון פוגע באמון הציבור במערכת המשפטית ובאמון שרוחשות לה נפגעות בעבירות מין. כ' גם טוענת כי למרות שהעבירות לכאורה התיישנו עדיין היא במעמד של "נפגעת עבירה" לפי החוק ולכן נשמרת לה הזכות לעיין בחומר החקירה ולטעון נגד הסדר הטיעון. כ' טוענת גם נגד העדר יסוד הקלון מהסדר הטיעון (5773/07)
  5. עורכי הדין יואל עדן ועמי פולמן טוענים בעיקר לגבי העבירות לכאורה עליהן חלה התיישנות. הם טוענים שאין למנות במסגרת תקופת ההתיישנות את שנותיו של קצב כנשיא מכיוון שעמדה לו חסינות, ולמעשה הספירה של ההתיישנות צריכה להיות רק ממועד העבירה ועד מועד השבעתו לנשיא. יואל עדן מונה חודש אחרי הגשת העתירה לכהונת שופט בית משפט השלום. עמי פולמן הוא שותפו לשעבר של משה גל, מנהל בתי המשפט (5828/07)

השופט לוי מונה גם את העתירה השישית, בג"צ 4745/07, שהוגשה ע"י עו"ד איתן פלג (שהתפרסם בעיקר כעורך דינו של סוכן השב"כ אבישי רביב). עו"ד פלג ביקש להוציא את ההכרעה בפרשת קצב מידי היועץ המשפטי והפרקליטות, ולהעבירה לבית המשפט או לצוות בלתי-תלוי של פרקליטים. העתירה השישית נמחקה ולא נדונה.

היועץ המשפטי השיב לכל אחת מהעתירות, ותשובתיו מפורטות בפסק הדין של השופט לוי. עד סעיף 20 (עמ' 18 ) השופט לוי מתאר בעיקר את הרקע וטענות הצדדים

עורכי הדין של קצב התריעו מפני התערבות שיפוטית בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה: הם טענו שהתערבות כזו תהווה פגיעה בשוויון בין נאשמים בפלילים – דווקא בשל היותו של קצב איש ציבור יוחל לגביו קנה מידה מחמיר יותר. הטענה המרכזית של קצב היא שההכרעה של העתירה נגזרת רק מנושא הראיות, ובנושא זה יש ליועמ"ש שיקול דעת רחב במיוחד. התערבות בשיקול הדעת של היועמ"ש בנושאים ראייתיים במקרה זה, עלול לגרום למדיניות של העמדה לדין גם כשאין ראיות מספיקות.

התערבות בשיקול הדעת של היועמ"ש תסכן גם את מוסד השימוע – שהוא עקרון של הגינות שלטונית ויש לו חשיבות רבה בפלילים. התערבות במקרה זה, תערער את יכולתו של היועמ"ש לשנות את דעתו במקרים הבאים בעקבות שימוע ולמעשה תרוקן אותו מתוכן.

השופטים לוי וביניש הם שופטים המומחים בתחום הפלילי (בניגוד לשלושה האחרים בהרכב), אך חשוב לזכור שפסק הדין איננו דן בפלילים. הוא לא נועד לבחון את אשמתו של קצב או חפותו. זהו פסק דין בג"צי העוסק בהתערבות בג"צ בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה, וככזה יש לקרוא אותו.

לעניין המקרה עצמו, כדאי לקרוא את פסק הדין המלא כדי להבין את טענות כל הצדדים ואת העובדות במקרה.

בפוסטים הבאים אציג כאן את פסק הדין של השופטים לוי (דעת מיעוט) וגרוניס (דעת הרוב), והמשנה לנשיאה ריבלין (דעת הרוב).

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היועץ המשפטי לממשלה, סבירות, עבירות מין, פסיקה, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על פסק דין קצב: קצת רקע

  1. פינגבאק: פסק דין משה קצב: יועץ משפטי על « בין חוק למשפט

  2. ליאור רוגובסקי הגיב:

    חזק ואמץ על דבריך כבודו המלומד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s