בואו להצביע

מתי הבחירות?
הבחירות לכנסת ה-18 יתקיימו ביום שלישי ה-10 בפברואר 2009.
הקלפיות יהיו פתוחות משבע בבוקר ועד עשר בלילה (הדלתות נסגרות בעשר).
ביישובים קטנים הקלפיות פתוחות משמונה בבוקר עד שמונה בערב. 

 

מי מתמודד?
מצביעים רק בפתק אחד, למפלגה.  על כל פתק מופיע בקטן השם הרשמי של המפלגה, ובגדול האותיות המסמלות את המפלגה. זו רשימת המפלגות המתמודדות בבחירות והאותיות של כל מפלגה. 
רשימה קצת יותר מועילה היא רשימת האתרים של המפלגות.  

למרות שבפוסט זה התייחסתי ל"מפלגות", למעשה מצביעים עבור רשימות המועמדים שמציגות המפלגות.

 

איפה מצביעים?
 כל אחד מצביע בקלפי הקרובה למקום מגוריו (כפי שרשום במשרד הפנים). אפשר לבדוק איפה הקלפי במערכת איתור קלפי: בשורה הראשונה הקלידו את הספרות המוצגות, בשורה השנייה הקלידו את תעודת הזהות – והקליקו על "חפש". כעת תוכלו לראות את כתובת הקלפי, ושימו לב לכפתור המאפשר להציג על גבי מפה את מיקום הקלפי שלכם. בנוסף, כדאי גם לזכור את מספר הקלפי (או להדפיס) כדי למצוא את הקלפי הספציפית שלכם (בדרך כלל יש כמה קלפיות בכל מקום).

נכה שלא יכול להצביע בקלפי אליה הוא רשום יוכל להצביע בכל קלפי נגישה בארץ. בתחתית טופס איתור קלפי בחרו את העיר שלכם, ותמצאו את רשימת הקלפיות הנגישות. 

 

איך מגיעים?
כל מי שיימצא ביום הבחירות במרחק של 20 ק"מ ומעלה מהקלפי בה הוא אמור להצביע זכאי לנסיעה חינם בתחבורה הציבורית למקום הקלפי ובחזרה. כדי לקבל את הכרטיס יש לפנות עד יום שני ה-9 בפברואר לאחד מסניפי הדואר יחד עם תעודת זהות והודעה לבוחר (שקיבלתם בדואר). 

 

איך מצביעים?
 מגיעים לקלפי המתאימה, מזדהים בפני ועדת הקלפי עם תעודת זהות (אפשר גם רישיון נהיגה או דרכון) ומקבלים מעטפה.
המעטפה צריכה להיות אטומה (שאי-אפשר לראות דרכה), ועליה הכיתוב "בחירות לכנסת ה-18". על המעטפה צריכה להיות חותמת ועדת הבחירות המרכזית ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית,  וכן חתימה של שניים מחברי ועדת הקלפי. 
עם המעטפה נכנסים מאחורי הפרגוד ומכניסים למעטפה את הפתק של המפלגה. 
את המעטפה אפשר גם להדביק, אבל לא חייבים – ומשלשלים לתוך תיבת הקלפי.
זהו.

אם נגמרו הפתקים של המפלגה, אפשר לקחת פתק לבן ולכתוב עליו את אותיות המפלגה והכינוי הרשמי שלה.

 

מעטפות כפולות?
מי שלא מצביע בקלפי אליה הוא רשום (חיילים, נכים, מאושפזים וכו') מצביע במעטפה כפולה: את הפתק הוא מכניס לתוך מעטפה רגילה אטומה, ואת המעטפה הזו הוא מכניס למעטפה נוספת עליה כתובים הפרטים שלו. לאחר שמוודאים שהבוחר לא הצביע גם בקלפי אחרת, המעטפה מופרדת ונותרת רק המעטפה החסויה – ולאחר מכן סופרים את כל המעטפות החסויות כרגיל. 

 

איך לא מצביעים?
 בפתק לבן, לדוגמה. פתק לבן הוא פתק פסול והוא אינו נספר. 
גם פתק עם כיתוב כלשהו שהוסף אליו או ציור – הוא פסול.
פתקים כפולים (שלושה פתקים ומעלה באותה מעטפה, או שני פתקים לשתי מפלגות שונות) – פסולים. 

 

איך סופרים?
כל ועדת קלפי סופרת את הפתקים. השאלה היא בעצם, איך מחשבים.
 לוקחים את כל הפתקים, מהם מורידים את הפתקים הפסולים (כולל הפתקים הלבנים הריקים). מתוך הפתקים הכשרים מחשבים 2%, וזה אחוז החסימה. מפלגה שקיבלה פחות מ-2% מהקולות לא נכנסת לכנסת. את כמות הפתקים הכשרים מחלקים ב-120, וזהו מספר הקולות למנדט (ח"כ).  
סופרים את הפתקים שקיבלה כל מפלגה, ומחלקים במספר שקיבלנו קודם (שהוא סך הפתקים הכשרים חלקי 120). זאת כמות המנדטים שהמפלגה קיבלה.
את העודפים שנותרו מחשבים בדרך-כלל בהתאם להסכמי העודפים שהמפלגות חתמו עוד לפני הבחירות. בהסכם עודפים, שתי מפלגות מסכימות ביניהן שמי שיש לה עודף קטן יותר תיתן אותו למי שיש לה עודף גדול יותר (מי שיש לה עודף גדול יותר – צריכה פחות כדי להגיע למנדט נוסף). הסכם עודפים תקף רק אם המפלגה עברה את אחוז החסימה. הסבר מפורט אפשר לקרוא כאן.

 

ואולי לא להצביע?
שיטת הבחירות היא יחסית. ככל שפחות אנשים מצביעים, כך הכוח היחסי של כל בוחר הוא גדול יותר. באופן יחסי, מי שלא מצביע – מגביר את הכוח של כל האחרים שכן הצביעו. זה אולי נשמע ניטרלי, אבל זה בעצם לא: הבוחר שלא בחר הוא לא באמת ניטרלי. גם מיואש שלא רוצה להצביע לאף מפלגה – תומך פחות במפלגות מסוימות מאשר באחרות. כשהוא מחליט שלא לבחור בבחירות, הוא למעשה מחזק יותר (באופן יחסי) את אותן מפלגות שהוא תומך בהן פחות
אם אתה לא מצביע, מבחינה סטטיסטית – ככל שאתה תומך פחות במפלגה מסוימת, כך אתה מחזק אותה יותר בכך שאתה לא מצביע.

לדוגמה: נחלק את הציבור בישראל לסגולים וכחולים. יוני הוא סגול, אבל לא באמת אכפת לו איזה מבין 10 המפלגות הסגולות או הסגלגלות תנצח. הוא אדיש. הוא לא ממש רוצה שמפלגה כחולה תנצח, אבל הוא מתקשה לבחור בין הסגולים. אדיש. אם יש בישראל 600 סגולים ו-400 כחולים, סביר להניח שבסופו של דבר (אם כולם יצביעו) החלוקה תהיה 72 מנדטים סגולים ו-48 מנדטים כחולים.  אם 100 אנשים סגולים יהיו אדישים כמו יוני ולא ירצו להצביע לאף מפלגה סגולה ומושחתת – משום שאף אחת לא ממש לטעמם – לכחולים כבר יהיו 53 ח"כים בכנסת (מתוך 120) ולא 48. לא כי התמיכה שלהם בציבור גדלה פתאום, לא כי חלקם היחסי באוכלוסייה גדל. פשוט כי היו כמה סגולים שלא הצביעו, ולכן באופן יחסי הם חיזקו את כל המפלגות של הכחולים על חשבון המפלגות הסגולות.
 

 לשחר שמש יש הצעה מעניינת למתלבטים ולאדישים, ואפילו אתר שיגיד לכם למי להצביע: מחלקים את המפלגות ל'נסבלות' ול'לא נסבלות'. את הלא-נסבלות משאירים באדום, את הנסבלות הופכים ללבן (ע"י הקלקה). בסוף מקליקים למטה על כפתור 'הגרל מפלגה' ומצביעים לפתק הצבוע בירוק.
כדאי לבדוק את רשימת האתרים של המפלגות.   שווה להיכנס לאתרים של המפלגות לגביהן אתם מתלבטים – לקרוא ולדעת קצת יותר.
 

זאת שיטת הבחירות בישראל: מי שלא מצביע, מחזק את אלה שהוא הכי פחות תומך בהם.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בחירות, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על בואו להצביע

  1. לאה הגיב:

    וואו, איזה הסבר ברור!
    אהבתי במיוחד את ההסבר על הכחולים והסגולים – משהו משהו!
    אבל בכלל כל הפוסט מפורט מבלי להיות מורכב – זה כל כך אתה!

  2. תודה רבה, אינפורמציה חשובה ומעניינת, רק חבל שאין למי להצביע היום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s