התשובה הקצרה היא שלא יודעים, הקצת-פחות-קצרה היא לא לפני 10.2.09.
הנה התשובה היבשה, פחות קצרה ודי מסובכת:
חוק יסוד: הממשלה
הדין הרלוונטי הוא חוק יסוד: הממשלה.
התחלנו בסעיף 19 – ראש הממשלה מודיע לנשיא שהוא מתפטר, ואיתו מתפטרת הממשלה כולה.
מכאן מגיעים לסעיף 7(א) – הנשיא מתייעץ עם נציגי הסיעות, ובתוך 7 ימים מהתפטרות הממשלה – מטיל על אחד מחברי הכנסת את תפקיד הרכבת הממשלה.
סעיף 8 – לחבר הכנסת הזה יש 28 ימים להרכבת הממשלה, והוא יכול לבקש ארכה של עד 14 ימים נוספים
זה בעצם מה שהיה עד עכשיו. עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף 9(א) – חבר הכנסת (ציפי לבני) הודיע שאין בידו להרכיב ממשלה, והנשיא צריך להטיל את התפקיד על ח"כ אחר, או להודיע שהוא אינו רואה אפשרות להגיע להרכבת ממשלה. לנשיא יש 3 ימים מאז שהח"כ מודיע לו, אבל הוא כמובן יכול גם להודיע עוד באותו יום שהוא לא רואה אפשרות להרכבת הממשלה. הנשיא לא חייב להתייעץ מחדש עם נציגי הסיעות.
בהנחה שהנשיא לא יטיל על ח"כ אחר את מלאכת הרכבת הממשלה, נגיע לסעיף 10(א) – רוב חברי הכנסת (כלומר – 61 ח"כים) רשאים לבקש מהנשיא בכתב להטיל את התפקיד על ח"כ מסוים. הבקשה צריכה להגיע תוך 21 יום מאז שהודיע הנשיא כי אינו רואה אפשרות להרכבת ממשלה.
גם בהנחה שאין מצב בכנסת הנוכחית ש-61 ח"כים יתמכו במועמד אחר לראשות הממשלה – עדיין לפי החוק יש להמתין 21 ימים. אחרי 21 ימים אנחנו מגיעים לסעיף 11(א) לפיו הנשיא צריך להודיע ליו"ר הכנסת שלא הוגשה בקשה. לפי סעיף 11(ב), כשהנשיא מודיע על כך -רואים את הכנסת כאילו החליטה להתפזר והבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהודעת הנשיא.
עד כאן החוק.
התאריכים
לבני תודיע לנשיא ב-26.10.08. כעת סופרים 21 יום ומגיעים ל-16.11.08. מכאן סופרים 90 יום ומגיעים ל-14.2.09. יום ג' שלפני הוא ה-10.2.09. זהו התאריך המוקדם ביותר.
זאת כאמור בהנחה שהנשיא יודע כבר ב-26.10 שהוא לא רואה אפשרות להרכבת הממשלה. יש לו 3 ימים להחליט על כך, ואם הוא אכן ימתין 3 ימים – כל התאריכים יזוזו ב-3 ימים קדימה, היום ה-90 יהיה 17.2.09 שהוא יום ג' ולכן זה יהיה יום הבחירות. אם הנשיא ימתין רק יומיים, היום ה-90 יהיה 16.2.09 והבחירות ייערכו ב-10.2.
עד ה-16.11 הכנסת יכולה לחוקק חוק לפיזור הכנסת, ובו היא קובעת את מועד הבחירות – לא יאוחר מ-5 חודשים מקבלת החוק (כלומר – 16.4.09). עד ה-16.11 אנחנו נמצאים בהליכים להרכבת ממשלה, ולכן הכנסת יכולה להחליט לפזר את עצמה ולקבוע תאריך לבחירות חדשות (ואז ההליכים להרכבת ממשלה חדשה נפסקים), אבל מרגע שהנשיא הודיע ליו"ר הכנסת שלא הגיעה אליו בקשה בכתב במהלך 21 הימים, הכנסת כבר לא יכולה לקבוע תאריך אחר לבחירות.
התקשורת
בניגוד למה שנכתב באתר nrg, לראש הממשלה אין סמכות לפזר את הכנסת לאחר שהוא כבר התפטר.
באותה הזדמנות עניתי גם ל-2 השאלות של אמנון מרנדה מ-ynet: האם 21 הימים נספרים בתוך תקופת ה-90 (חוק היסוד אומר במפורש שלא), והאם ניתן לחוקק חוק לפיזור הכנסת באותה תקופה (ההערכה שלי – בתקופת ה-21 כן, בתקופת ה-90 לא).
שחר אילן מהארץ כנראה באמת קרא את חוק היסוד, והניתוח שלו נכון (הוא רק לא ציין שהנשיא לא חייב להתייעץ במשך 3 ימים אלא יכול להחליט מייד – שהרי הוא כבר ביצע סבב התייעצויות לפני שהטיל את התפקיד על לבני). פנחס וולף מוואלה מגיע לאותה מסקנה (17.2) אבל בלי להתעמק הסברים, ורק בנענע (עם נדב פרי, רונן ליבוביץ' ורביב דרוקר) מציינים גם את האפשרות של ה-10.2.
קכ