מינוי שופטים בעת ממשלת מעבר

בעקבות בג"צ 9577/02 סיעת המפד"ל המפלגה הדתית לאומית המזרחי נ' יושב ראש הכנסת, פ"ד נז (1) 710.

 

יוסי ביילין

מחר – יום שני ה-22.9.08 – אמורה להתכנס הוועדה לבחירת שופטים.
עד שהפוסט הזה ייכתב וייקרא זה כנראה כבר לא יהיה רלוונטי, אבל עדיין מעניין תיאורטית. ד"ר יוסי ביילין, שר המשפטים לשעבר, קרא לשר המשפטים הנוכחי לבטל את ישיבת הוועדה בנימוק ש"אין בסמכותה של ממשלת מעבר למנות שופטים".

 

ממשלת מעבר

ראש הממשלה התפטר היום, 21.9.08. בבוקר הוא הודיע על כך לממשלה, כפי שנדרש בסעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה, ולאחר מכן הגיש את כתב ההתפטרות לנשיא המדינה. למעשה הממשלה כולה התפטרה, הנשיא צריך לפתוח בהליכים להרכבת ממשלה חדשה, והממשלה הופכת לממשלת מעבר: "תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה".

 

אהוד ברק

סיעת העבודה המליצה לנשיא להטיל על אהוד ברק, שאינו חבר כנסת, את מלאכת הרכבת הממשלה. אל דאגה, הם "ערים לבעיה המשפטית" לפיה חוק יסוד: הממשלה קובע שראש הממשלה, וגם ממלא מקומו, חייבים להיות חברי כנסת. אכן, הם ערים ל"בעיה המשפטית" של המשטר החוקתי במדינת ישראל, "אך ניתן להעביר תיקון לחוק בתוך 24 שעות". ולמה, בעצם, לא לשנות את חוק יסוד: הממשלה באמצע פגרת הכנסת, כשהממשלה היא ממשלת מעבר, בתוך 24 שעות? זה בסך הכל חוק יסוד. אז מה אם בעבר העבודה התנגדה לכל שינוי בחוק יסוד?  לגבי שינויים בחוקי יסוד יש לערוך דיון ציבורי, אסור להכריע בכיפופי ידיים, אסור שזה יהפוך לעניין אישי, ובעיקר למנוע מצב בו תהיה זילות של חוקי היסוד והכנסת תוכל לבטל או לשנות את חוקי היסוד במחי יד.

 

משה גורלי

משה גורלי כותב על אותו נושא ומזכיר שני פסקי דין אחרים – הלל וייס נ' ראש הממשלה שעסק בסמכותה של ממשלת המעבר בראשות אהוד ברק לנהל מו"מ מדיני; ולנדשטיין נ' שפיגלר שעסק במינוי חברי המועצה הדתית בקריית אונו. לפי הניתוח של גורלי, מותר למנות במינויים נחוצים – ואכן נשיאת ביהמ"ש העליון הביעה את דעתה כי מדובר במינויים נחוצים. עוד כותב גורלי כי מינויים מותרים בתקופת ממשלת מעבר כשמדובר בגוף עצמאי א-פוליטי, וככל הנראה זה אכן המצב בוועדה לבחירת שופטים (ככל הנראה – אבל לא בטוח שכן 4 מתוך 9 החברים בה הם פוליטיקאים. מצד שני, הכנסת לא עומדת כנראה לקראת סיום כהונתה לכן זה רלוונטי רק לשני השרים מתוך ה-9).

 

האסיפה הבוחרת

האסיפה הבוחרת של מועצת הרבנות הראשית היא הגוף הבוחר ברבנים הראשיים ובחברי מועצת הרבנות. בדומה לוועדה לבחירת שופטים, הגוף מורכב בין השאר מנציגי הכנסת והממשלה ועוד כמה אנשים (עוד 143 באסיפה הבוחרת, עוד 5 בוועדה לבחירת שופטים). בג"צ המפד"ל נ' יו"ר הכנסת עוסק באסיפה הבוחרת. בנובמבר 2002 החליט ראש הממשלה אריאל שרון לפזר את הכנסת, מכוח סמכותו לפי חוק יסוד: הממשלה, והממשלה הפכה לממשלת מעבר.

התעורר אז צורך לכנס את האסיפה הבוחרת עוד לפני כינון הממשלה החדשה, והכנסת והממשלה היו צריכות לבחור את נציגיהן. המפד"ל עתרה אז לבג"צ: "ההחלטה בדבר בחירת חברי המועצה והרבנים הנבחרים על ידי גוף שעמו נמנים חברים הממונים על ידי הממשלה או נבחרים על ידי הכנסת ערב הבחירות אינה ראויה כשלעצמה". המדינה השיבה כי אולי הדבר מעורר תחושה של אי נוחות, אך מדובר בהחלטה סבירה שניתנה בסמכות, ודחיית הבחירה תותיר לחלל במועצת הרבנות הראשית.

בית המשפט נותן את התשובה המעורפלת הבאה: אמנם יש רציפות שלטונית והממשלה ממשיכה לכהן כרגיל, עם זאת:

"בגדר חובתה כרשות מנהלית חייבת הממשלה לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים להשגת תכלית החוק, ובגדרם לתת דעתה על השלכת הבחירות לכנסת על הרכב האסיפה הבוחרת… ולפעול לפי סטנדרט התנהגות סביר המשקף איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים השונים… על ראש הממשלה ועל הממשלה היוצאת מצד אחד לנהוג באיפוק הראוי למעמד של ממשלה יוצאת. מצד אחר, עליהם להבטיח יציבות והמשכיות. חובת האיפוק אינה קיימת מקום שקיים צורך ציבורי חיוני בעשייה".

השופטת דליה דורנר, שכתבה את פסק הדין, הציגה את שני הערכים המתנגשים: מצד אחד, האסיפה הבוחרת אמורה לייצג (ב-7 מתוך 150 חברים) את יחסי הכוחות בכנסת ובממשלה, ובחירת הנציגים ע"י ממשלה וכנסת יוצאות פוגעת בהגשמת התכלית הזו. מצד שני, רציפות הכהונה של הרבנים וחברי המועצה מתחייבת גם היא.

כמו שבית המשפט העליון יכול לפעול במספר חסר של שופטים, כך גם מועצת הרבנות הראשית יכולה לפעול במספר חסר של חברי מועצה – ובלבד שיהיו חברים בה מחצית מהכמות המלאה. במקרה הספציפי הזה היה מדובר בכמות גדולה של חברי מועצה שאלמלא היו נבחרים, לא יכולה הייתה המועצה לפעול. דורנר קבעה כי במקרה כזה מחייב האיזון ראוי קיום הליך בחירות למועצת הרבנות עוד לפני הבחירות לכנסת, ולא ברור אם קביעתה הייתה משתנה אם דחיית הבחירות למועצה הייתה משאירה רק מועצה מתפקדת אך בהרכב חסר.
כדאי לזכור בהקשר זה את מכתבה של נשיאת ביהמ"ש העליון שכתבה כי המשך המצב בו מכהנים רק 12 שופטים במקום 15 בביהמ"ש העליון (והמצב לא השתנה מאז שהיא כתבה את המכתב) יגרור "השלכות ניכרות בכל הקשור ליכולתו של בית המשפט העליון לקיים הרכבים שנקבעו זה מכבר ולשמוע תיקים הממתינים לדיון". כמו כן, המשך המצב הזה מעמיד בספק את "יכולתו של בית המשפט העליון לקיים את תוכנית העבודה לשנת 2008".

החלטתה של דורנר לגבי מינוי חברי מועצת הרבנות הראשית מצביעה על כך שאכן יש לאפשר את כינוס הוועדה לבחירת שופטים, גם עם נציגי ממשלת מעבר.

אולם כאמור, האסיפה הבוחרת בוחרת גם את הרבנים הראשיים. כאן קבעה דורנר כי ממשלת המעבר והכנסת היוצאת אינן יכולות לשגר את נציגיהן לאסיפה הבוחרת לעניין הזה, ויש להמתין לכנסת החדשה. בין השאר היא כותבת כי את האסיפה הבוחרת ניתן להקים במהירות, כך שאפשר לעשות זאת מייד לאחר הבחירות.

"אכן זהו פרק זמן קצר, אך ניסיון החיים מלמד כי כאשר הדבר נדרש, בידי הכנסת לחוקק אפילו חוקים תוך שעות מספר. לא כל שכן, הכנסת מסוגלת למנות את נציגיעה תוך שבועיים וכך גם בוודאי הממשלה".

נימוק נוסף לכך שאין למנות את הרבנים הראשיים באסיפה הכוללת נציגי ממשלת מעבר הוא שבחירת הרבנים איננה הפיכה ויש לה אופי סופי (בניגוד לבג"צ הלל וייס, לדוגמה, בו דובר על ניהול מו"מ שהוא תהליך הפיך).

herz141107 004

לסיכום

בפס"ד הלל וייס דובר על פעולה שהממשלה מבצעת – ניהול מו"מ מדיני; גם בפס"ד המפד"ל דובר על פעולה שהממשלה מבצעת – בחירת נציגים לאסיפה הבוחרת. חשוב לזכור כי כאן לא מדובר כלל על איזושהי החלטה של הממשלה או פעולה מנהלית כלשהי שמבצעת הממשלה או מי מנציגיה בשמה. "חבר הוועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בוועדה" – כך קובע חוק בתי המשפט.
למיטב הבנתי אין כאן כל פעולה מנהלית וממילא אין מקום לבדוק את שיקול הדעת או את סבירות ההחלטה של חברי הוועדה בהקשר של ממשלת המעבר.

הפעולה המנהלית שכן מתבצעת היא החלטתו של שר המשפטים לכנס את הוועדה. לכן השאלה לא צריכה להיות האם הוועדה לבחירת שופטים יכולה לבחור שופט בעת ממשלת מעבר, אלא האם שר המשפטים יכול להחליט לכנס את הוועדה בעת ממשלת מעבר.
מצד שני, כמובן, אפשר לשאול את השאלה ההפוכה. עוד לפני שהייתה זו ממשלת מעבר החליט השר על כינוס הוועדה. האם ראוי שהוא ינצל את היותה של הממשלה ממשלת מעבר כדי לבטל את כינוס הוועדה ולמנוע מינוי שופטים?

כנראה שבקרוב נגלה את התשובה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הממשלה, מינוי שופטים, סבירות, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מינוי שופטים בעת ממשלת מעבר

  1. פינגבאק: ממשלת מעבר ומינוי שופטים (2) « בין חוק למשפט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s