תיקון 98 לחוק העונשין – "חוק דרומי"

תיקון 98 לחוק העונשין הוסיף את סעיף 34י1.

התיקון לחוק ידוע בשם "חוק דרומי" והוא אמור להגן על החקלאי המסכן, שפורצים לביתו והוא רק מנסה להתגונן.
החוק עדיין לא הגיע לדיון בבית המשפט.

חוק שנועד להגן על החקלאי הפשוט, אבל הנוסח מורכב מאוד. כאן אפילו אי-אפשר להאשים את המחוקק האנגלי, את התרגום הקלוקל, או את העברית ה"ישנה". זה חוק של שנת 2008. וכך זה נראה:

סעיף 34י1(א) הארוך והמורכב קובע כך:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס אמור".

רגע רגע, זה לא כל-כך פשוט.

סעיף 34י1(ב)(1) מוסיף שכן תהיה אחריות פלילית אם המעשה היה "לא סביר בעליל בנסיבות העניין", וסעיף 34י1(ב)(2) מוסיף שכן תהיה אחריות פלילית אם האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה, תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפחות הדברים.

רגע, זה עדיין לא כל-כך פשוט. סעיף 34י1(א) הוא סייג לאחריות פלילית (כלומר, כשהוא מתקיים – אין אחריות פלילית), וסעיף 34ה קובע ש"חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית". כלומר, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהתנאים של 34י1(א) לא מתקיימים. כן? עכשיו עוברים הלאה.

מכאן אנחנו עוברים לסעיף 34כב(ב), שאומר שאם "התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג". כלומר, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שתנאי 34י1(א) לא מתקיימים, החקלאי צריך לעורר ספק סביר שאולי כל התנאים כן מתקיימים, ואז התביעה צריכה להוכיח מעל לכל ספק סביר שהתנאים (או לפחות אחד מהם) לא מתקיימים.

עד כאן לסעיף 34י1(א), שהוא סייג לאחריות פלילית. מה המעמד של סעיף 34י1(ב)(1) ו-34י1(ב)(2)? אפשר לקרוא אותם כתנאי נוסף של 34י1(א) (כלומר, הם סייג לאחריות פלילית המנוסח על דרך השלילה), ולכן החקלאי צריך לעורר ספק סביר שהסייג-לסייג לא חל (ואז הסייג חל, ואז אין אחריות פלילית), ואז התביעה צריכה להוכיח מעל ספק סביר שהסייג-לסייג כן חל (ואז הסייג לא חל, ואז יש אחריות פלילית).

אפשרות שנייה היא שסעיפים 34י1(ב)(1) ו-34י1(ב)(2) הם לא תנאים נוספים ל-34י1(א), אלא חריגים לסייג. למעשה מדובר בעוד אפשרות לתביעה להוכיח מעל ספק סביר שהסייג לא חל (במקום להוכיח שהתנאים עצמם של הסייג לא חלים). כך נקודת המוצא היא שהסייג לא מתקיים וגם שהחריג לא מתקיים, החקלאי צריך לעורר ספק סביר שהסייג כן מתקיים – ואז התביעה צריכה להוכיח מעל ספק סביר שהסייג לא מתקיים, או שהחריג (הסייג לסייג) כן מתקיים.

אז במי בוחרים? מזל שיש את סעיף 34כא, שאומר שכאשר יש כמה פירושים סבירים – בוחרים במקל ביותר על הנאשם. אז החקלאי צריך לעורר ספק שאולי הסייג מתקיים, והתביעה צריכה להוכיח מעל ספק סביר או שהסייג לא מתקיים או שאחד החריגים מתקיים.

ועד כאן – רק ההקדמה. החוק עצמו לא פשוט יותר. ואלה התנאים:

  1. מעשה שהיה דרוש כדי להדוף
    בניגוד ל"במידה שאינה עולה על הנדרש" – כאן כתוב רק "דרוש". לפי הבנתי, מדובר כאן רק במבחן של "האם האמצעי משרת את המטרה", בלי התייחסות האם המעשה היה מוגזם ומעל הנדרש. כך לדוגמה, לגנוב לפורץ את הארנק זה אסור (בהנחה שלגנוב לו את הארנק לא יהדוף אותו), אבל כל הטווח שבין גז מדמיע, שוקר חשמלי, אגרוף, בעיטה, סטירה, ירי ברגל או ירי בראש – כולם בגדר "דרוש כדי להדוף".
  2. מעשה שהיה דרוש באופן מיידי
    "מיידיות" היא אמת מידה של זמן. התנאי הזה הוא חסר משמעות, שכן אם המעשה דרוש כדי להדוף את הפורץ – זה עונה על תנאי המיידיות.
  3. מעשה שאינו לא סביר בעליל
    כל מה שהוא לא דרוש – הוא אסור. מה שהוא מעבר לנדרש עד כדי כך שהוא לא סביר בעליל – אסור. ביניהם יש טווח של מעשים שהם "במידה העולה על הנדרש" אבל לא "בלתי סבירים בעליל". זו כמובן אמת מידה רחבה מאוד ומעורפלת מאוד, ובעייתית מאוד. כנראה שהתנאי הזה הוא הכרחי, בהתחשב בצורה הרחבה מאוד – רחבה מדי – בה החוק כולו נוסח. יש יותר מדי מעשים לא-צודקים שעלולים לחסות תחת כנפי ההגנה שבחוק, והיה צורך לחוקק גם סעיף שיאפשר להוציא אותם.
  4. מי שמתפרץ או נכנס או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס
    עד כה התייחסתי בעיקר ל"חקלאי" ו"פורץ" – אבל לא מדובר רק על פורץ. החוק חל גם על על מי ש"נכנס", ואפילו על מי ש"מנסה להיכנס". המילים "שלא כדין" חסרות כאן. לא מדובר רק על פריצה, על כניסה שלא כדין, על הסגת גבול. כל מי שנכנס או מנסה להיכנס.
  5. בכוונה לבצע עבירה
    כאן זה כבר נהיה ממש מסובך. החוק הזה הוא רלוונטי לא במשפט נגד הפורץ, אלא במשפט נגד החקלאי-היורה. התנאי הזה מתייחס לצד שלישי – שלא קשור למשפט – ויש צורך להוכיח את המחשבה הפלילית לא של מי שעומד לדין, אלא של אדם אחר. החקלאי צריך להוכיח (ברמה של ספק סביר) שלפורץ הייתה מחשבה פלילית – כוונה לבצע עבירה. איזו עבירה? כל עבירה. גם עבירת מס.
  6. לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר
  7. שלו או של זולתו
    החוק מרחיק לכת עוד יותר, וכולל לא רק את בית המגורים שלך, בית העסק שלך או המשק החקלאי המגודר שלך – אלא למעשה כל בית מגורים בעולם, כל בית עסק בעולם, וכל משק חקלאי מגודר בעולם. או לפחות בארץ, כי הזולת זה בעצם כולנו.
  8. האדם לא הביא בהתנהגותו הפסולה לכניסה או לא צפה את אפשרות התפתחות הדברים
    לא ברור כל-כך מה הכוונה ב"התנהגות פסולה". האם להשאיר את הדלת פתוחה לרווחה זה התנהגות פסולה? להשאיר דלת לא נעולה? להשאיר דלת נעולה, אבל בלי אזעקה? להשאיר דלת נעולה ועם אזעקה אבל בלי שומר? קשה לראות מדוע להשאיר דלת פתוחה היא "התנהגות פסולה".
    אולי לאיים באקדח על האדם שייכנס לבית, ואז אחרי שהוא נכנס לירות בו?

ריקי בת ה-15 יוצאת עם גדי בן ה-18 לסרט. ריקי הבהירה לאבא שלה שהם רק ידידים, ומכיוון שהסרט נגמר מאוחר ואין לגדי איך לחזור לבית שלו – הוא יישן אצל ריקי. אבל אבא של ריקי חושד שאולי הם ישכבו…
בדרך לסרט הם רואים ברחוב את דני, בעל בחנות בגדים, מחזיק ביד צרור מפתחות גדול ומנסה להיכנס לחנות בה הוא עובד, כי הוא שכח שם את התיק שלו. גדי מתפלא מה יש לאדם להיכנס לחנות סגורה בשעה כזו, חושד שמדובר בפורץ (שמנסה להיכנס לבית העסק של הזולת) – וגדי יורה בדני.
בלילה, אחרי הסרט, מגיעים ריקי וגדי הביתה. כשגדי נכנס הביתה (כשיש לפחות ספק סביר שהוא מתכוון לבצע עבירה של בעילה אסורה בהסכמה) – אבא של ריקי יורה בגדי.
Ready, Aim, Fire
חוקי? מזל שיש סייג לסייג של "לא סביר בעליל בנסיבות העניין".

(לדעה נגד החוק אפשר לקרוא את יהונתן קלינגר, שמתייחס לדעתי לנוסח שגוי של החוק למרות שהקטע נכתב לאחר קבלת החוק; ולדעה בעד החוק אפשר לקרוא את עידן אבוהב שכתב את הקטע שבקישור 4 ימים לפני שהחוק התקבל, ולא ברור לי על איזה נוסח הוא מתבסס)
את תיקון 98 אפשר לקרוא בקובץ rtf, ואת הנוסח שפורסם ברשומות (יחד עם עוד כמה חוקים) אפשר לקרוא בקובץ pdf.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הכנסת, חקיקה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על תיקון 98 לחוק העונשין – "חוק דרומי"

  1. נ הגיב:

    מאוד מעודד.
    לצערנו לא צריך להיות בדואים עבריינים כדי להתנהג ככה. מכונית חסמה את היציאה מהחניה בביתנו, ואנו לא יכולנו לצאת לפגישה חשובה. הנזק רב, אך לא ניתן לעשות דבר נגדם. כשהערנו לה, אמרה לנו "אתם צודקים" וזהו. העיריה לא יכולה לגרור, המשטרה לא יכולה לתת דו"ח. מכונית מספר 1845766 – זו בריונות לשמה. ויד החוק קצרה מלהושיע. שתי נשים עם ילדים, לא מישהו שהייתם מצפים ממנו להתנהגות כזו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s