פסק דין משה קצב: דרך לא דרך

את פסק הדין הראשון מתוך דעת הרוב כותבת השופטת פרוקצ'יה, ולאחריה המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין.

ריבלין החליט לדחות את כל העתירות נגד הסדר הטיעון (כמו גם העתירות בדבר סגירת התיק של א' מבית הנשיא ובדבר ההתיישנות על העבירות האחרות), ובתחילת פסק הדין הוא כותב כך:

"המסקנה שאליה הגעתי אינה פשוטה – אך לדעתי היא הכרחית. היא אינה מובנת מאליה – אך היא מתבקשת".


היועץ המשפטי
– ביקורת ציבורית

את מה שהשופט לוי עשה בסוף פסק הדין, ריבלין עושה בהתחלה: ביקורת על התנהלות היועץ המשפטי. "דרך לא דרך" הוא מכנה את דרכה של התביעה: היועמ"ש הקדים הצהרות נחרצות לבחינת הנתונים, יישם שלא כהלכה את הליך השימוע, ויצר פער ציפיות גדול במיוחד.

ריבלין מתייחס לכתב האישום המתוקן (לאחר הסדר הטיעון), ובניגוד לביניש כותב שמדובר בכתב אישום חמור:

"ייאמר מיד כי גם כתב האישום שגובש במסגרת הסדר הטיעון הוא כתב אישום חמור וקשה. הוא כולל עבירות חמורות, ובכלל זה עבירה של מעשה מגונה שלא בהסכמה עקב הפעלת אמצעי לחץ ועבירות של הטרדה מינית והטרדת עד. גם העובדות המתוארות בכתב האישום הן חמורות וקשות: מתואר בכתב האישום כיצד במהלך כהונתו כשר ניצל קצב את סמכותו ואת מרותו כדי לבצע במתלוננת מעשים מיניים חוזרים ונשנים, לרבות מחמאות על המראה החיצוני, ליטופים וחיבוקים בלשכתו, ליטופים ברגל במכוניתו, ניסיונות לנשקה על פיה ואף ניסיון להיצמד אליה".

הוא כותב שאלמלא השתלשלות העניינים שקדמה להסדר הטיעון, כתב אישום כזה היה מזעזע את אמות הסיפים – אבל התנהלות היועמ"ש יצרה מערכת ציפיות שקרסה מאוחר יותר. ריבלין תוקף את הליך השימוע, ובעיקר את ההודעה לתקשורת לפני השימוע, משני כיוונים: הראשון הוא פגיעה בנאשם (שעלול לחשוש מכך שאין באמת תועלת בשימוע) והשני הוא פגיעה בציבור (יצירת פער ציפיות). הוא מצטט את דברי השופט לוי על כך שאין זה מתקבל על הדעת שאנשי היועמ"ש והתביעה ייגררו אל הזירות התקשורתיות-ציבוריות והחוץ-משפטיות.
רק בעמוד השישי הוא מסיים את הערותיו (שבפני עצמן נמצאות באותן זירות תקשורתיות, ציבוריות וחוץ-משפטיות) וכותב:

"חוסר ההלימה והדיסוננס שנוצרו בעקבות אופן התגלגלות הפרשה, אסור לו שיסיט אותנו מן הבדיקה המשפטית הממוקדת של ההחלטה המרכזית העומדת לביקורתנו – היא ההחלטה שנתקבלה בסופו של יום בעניין הסדר הטיעון. החלטה זו היא העומדת במוקד הבחינה. יש להבחין בין ההחלטה עצמה לבין הטעויות שנפלו בדרך ההתנהלות שקדמה לקבלתה. בית משפט זה אמון על הבחינה המשפטית של ההחלטה וזו צריכה להיות מנותקת מן ההמולה ומן ההיבטים האחרים שעשויים להיות מועלים במסגרות השונות".


היועץ המשפטי
– ביקורת שיפוטית

העניין המרכזי הוא כאמור ביקורת שיפוטית על החלטות היועמ"ש בדבר העמדה לדין.
ההחלטה במקרה של א' מבית הנשיא הייתה לסגור את התיק מחוסר ראיות מספיקות, ובעילה הזו כותב ריבלין כי מתחם ההתערבות השיפוטית הוא צר כל-כך עד שכמעט איננו קיים, ואין כל תקדים משפטי להתערבות של ביהמ"ש בנושא כזה. הוא ממשיך וכותב עוד ועוד עד כמה על ביהמ"ש להיזהר מלהתערב בהחלטה של היועמ"ש לסגור תיק מחוסר ראיות.
גם לגבי הביקורת השיפוטית על החלטות היועמ"ש להגיע להסדר טיעון כותב ריבלין כי יש ליועמ"ש שיקול דעת רחב, אבל כאן הוא פחות מפליג בתיאור הזהירות המשפטית בהתערבות בהחלטות כאלה. מלבד שיקול דעת היועמ"ש ומתחם הכיבוד שביהמ"ש מעניק לו, כותב השופט ריבלין כי יש לקחת בחשבון גם את אינטרס הציפייה וההסתמכות של הנאשם.

הסדר הטיעון

ולעצם העניין – הסדר הטיעון בקשר לא' ממשרד התיירות:
ריבלין מציין שהנשיאה ביניש פסלה את ההסדר משני פגמים עיקריים: הראשון הוא שהסדר הטיעון נעשה לפני שהיועמ"ש קיבל החלטה סופית בנוגע להעמדתו של קצב לדין (כלומר: תחילה יש להחליט החלטה סופית האם להעמיד לדין, ורק לאחר מכן יש להתחיל מו"מ להסדר טיעון).
הוא מסביר שמצב בו אין תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום, והתביעה משתמשת בהסדר טיעון כ"דרך מילוט" כדי להרשיע אדם (אף שאין ראיות מספיקות שירשיעו אותו) הוא מצב לא חוקי. אולם אין זה המצב בעתירות האלה: במקרה הזה הייתה "נטייה ברורה" של התביעה להגיש כתב אישום, ולכן בית המשפט יכול להניח הנחה חזקה שאכן התקיימה (לדעת היועמ"ש) תשתית ראייתית מספיקה – גם אם גבולית. זהו אינו מצב שהסדר הטיעון מביא להרשעת אדם ללא ראיות מספיקות.
בנוסף, כותב ריבלין, הטענה הזו כלל לא עלתה על-ידי הצדדים במשפט, וכן לקצב יש עורכי דין "מנוסים ובקיאים" כך שהטענה שהסדר טיעון כזה פוגע בנאשם היא טענה חלשה יחסית.
הפגם השני, לפי ביניש, הוא שהעובדות עליהן הוסכם בהסדר הטיעון אינן כוללות את "ליבת המעשים העברייניים" העולה מן הראיות שבידי התביעה, ויש בכך חריגה מאמות המידה העקרוניות של הסדרי טיעון. ריבלין מסכים עם ביניש שהסדר הטיעון אכן צריך לכול את ליבת המעשים העברייניים, אבל תוהה מהי אותה ליבה – הליבה איננה כל המעשים לגביהם יש ראיות מספיקות, והיא גם איננה נמדדת לפי חומרת העבירות:

"התוכן של ליבת המעשים העברייניים מושפע במידה רבה מהאישומים שלגביהם סיכויי ההרשעה הם גבוהים יחסית, בשים לב למהות העבירות ולחומרתן ולצורך כי כתב האישום יבטא את מהות הפגיעה של הנאשם באינטרס החברתי".

נראה שביניש מגדירה את הליבה לפי חומרת העבירות (ככל שהעבירה חמורה יותר – היא קרובה יותר לליבה), ובלבד שיש ראיות מספיקות. ריבלין כנראה מגדיר את הליבה לפי חוזק הראיות (ככל שהראיות חזקות יותר – העבירה שהן מוכיחות קרובה יותר לליבה), ובלבד שחומרת העבירה מספיקה כדי להגשים את האינטרס הציבורי.
במקרה של קצב, כותב ריבלין כי אכן העובדות המתוארות בכתב האישום והעבירות הנובעות מהן חמורות מספיק. הן מצביעות על מכשלה מוסרית עמוקה ועל ליקוי עמוק באמות המידה של קצב.
ליבת המעשים העברייניים (שכאמור צריכה להופיע בכתב האישום בסופו של דבר) כפי שתופס אותה היועמ"ש יכולה להשתנות, ולאחר שימוע או במהלך מו"מ להסדר טיעון יש מקום לבחינה מחדש של השאלה ע"י היועמ"ש.

ביניש שמה דגש רב על הפער הגדול והבלתי-מוסבר בין טיוטת כתב האישום לבין כתב האישום, ועל כך כותב ריבלין:

"עם כל חומרתו הרבה של כתב האישום דהיום, נהיר וברור שאכן מדובר בתיאור עובדתי הרחוק מטיוטת כתב האישום המקורית ומכתב האישום התקשורתי. אולם לא טיוטת כתב האישום וגם לא כתב האישום התקשורתי הם המכריעים כאן, אלא בסופו של דבר מדובר בהכרעה משפטית קשה המבוססת על האופן שבו מעריכים היועץ המשפטי לממשלה ואנשי צוותו את התיק שבידיהם ברגע האמת".

לסיום הוא קובע: "אין מקום היום להורות על ביטול הסדר הטיעון ולהתערב באופן כה חריג בהחלטות של היועץ המשפטי".

את פסק הדין המלא אפשר וכדאי לקרוא כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היועץ המשפטי לממשלה, סבירות, עבירות מין, פסיקה, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s