סיור מודרך – חוק זכות יוצרים התשס"ח 2007

חוק זכות יוצרים, שנחקק באנגליה בשנת 1911 וחל על מושבות הוד מלכותו, הוא החוק התקף גם היום בישראל. בינתיים. הוא הוחל על ישראל בשנת 1924 במסגרת דבר המלך במועצתו, והוא מתייחס לממשלת הוד מלכותו ולהוד מלכותו בעצמו, למוזיאון בלונדון ולספריות באנגליה, סקוטלנד ואירלנד, לקנסות בשילינגים, מושבות עם שלטון עצמי ועוד ועוד. טוב שחוק הכנסת הוא זה שיחול על זכויות היוצרים בישראל, וזה יקרה בקרוב: ב-25 במאי 2008 ייכנס לתוקף חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. מזל טוב.

סעיף 1 הוא סעיף ההגדרות. החוק מגדיר (בס' 4) את היצירות המוגנות, וכולל הפעם גם תוכנת מחשב "בכל צורה שבה היא מבוטאת". למרות זאת, הוא מכליל את תוכנת המחשב בתור "יצירה ספרותית". החוק הישן, מ-1911, לא התייחס מן הסתם לתוכנות מחשב – ולכן בית המשפט הישראלי נאלץ לכופף ולעוות את המושג "יצירה ספרותית" כדי לכלול בה גם את תוכנות המחשב. חבל שבחוק החדש השאירו את היצירה הספרותית מכופפת ומעוותת. ההגדרה של תוכנת מחשב כיצירה ספרותית אינה מוסיפה כבוד – לא לתוכנת המחשב ולא ליצירה הספרותית. היצירה המוזיקלית זכתה להגדרה והגנה נפרדת, ואפילו התקליט זכה להגדרה משלו – ודווקא תחום רחב כמו תוכנות המחשב נמחצו אל תוך היצירה הספרותית.

סעיף 3 קובע שלא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה. הוא מבטל בכך הוראות בחוק זכות יוצרים ופקודת זכות יוצרים (למרות שכמובן יש גם ביטול מפורש, בס' 68-69).

סעיף 5 קובע שלא יהיו זכויות יוצרים על רעיון, על תהליך ושיטת ביצוע, על מושג מתמטי, על עובדה או נתון, ועל חדשות היום. סעיף 6 מוסיף לרשימה החופשית מזכויות יוצרים גם חוקים, תקנות, דברי הכנסת והחלטות שיפוטיות מכל סוג. חבל שסעיף 6 מסתפק בתחולה כה צרה, ומותיר את זכויות היוצרים בפרסומים רשמיים אחרים בידי ה"מדינה" במקום בידי אזרחיה.

סעיף 12 הוא הסעיף שאוסר העתקה של כל סוגי היצירות המוגנות, והוא סעיף מיותר לחלוטין. הוא אוסר על כל סוג של העתקה, ללא קשר לפרסום או פומביות. הוא אוסר בין השאר גיבוי לשימוש עצמי. הוא אוסר העברת שירים מהדיסק לנגן mp3 (או ogg, לחופשיים). הוא אוסר טווח של שימושים עצמיים לגיטימיים שקרובים יותר לצפייה – ולא לפעולה מפרה. סעיף 12 הוא סעיף רחב מאוד, נטול יסוד אמיתי של הפרה פומבית – וכנראה גם בלתי ניתן לאכיפה. המחוקק, כנראה, משחית מילותיו לריק. ואולי גם יותר מזה – זו התערבות מיותרת של השלטון בתחום בו אין לו הצדקה להתערב, ויש כאן מתן זכויות עודפות ומופרזות במסגרת זכויות היוצרים. אין לזה, כאמור, משמעות פרקטית – ובכל זאת זה סעיף מטריד.

פרק ד' הוא הפרק החשוב, וקובע שימושים מותרים.
סעיף 19 מתיר שימוש הוגן למטרות לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה ודיווח עיתונאי. בנוסף, בתוך השימוש ההוגן כלולים גם הבאת מובאות, והוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
את השימוש ההוגן יש לבדוק לפי מטרת השימוש, אופי השימוש, אופי היצירה, היקף השימוש, והשפעת השימוש על ערך היצירה.
נקודת האור הראשונה, והיא נקודת אור כפולה ומשמחת, בסעיף הזה היא המילה "כגון". בניגוד לחוק זכות יוצרים הישן שקבע רשימה סגורה של מקרי שימוש הוגן – החוק החדש מתיר באופן כללי "שימוש הוגן". החוק קובע רשימה לא סגורה של מטרות ורשימה גמישה של שיקולים לפיהם נבחן השימוש ההוגן, על ידי בית המשפט. בנוסף, גם שר המשפטים יכול לקבוע בחקיקת משנה תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן. יש כאן מצד אחד סטייה מכללים דווקניים ומתן שיקול דעת פרשני רחב לבית המשפט, ומצד שני אפשרות לשר המשפטים להוסיף בעצמו שימושים הוגנים מעבר למה שקבע בית המשפט (להוסיף בלבד, ולא להחסיר).
נקודת האור השניה היא הוספה של "הבאת מובאות" כמטרה לשימוש הוגן מותר. הכללים, כאמור, גמישים. למיטב הבנתי, הבאת מובאות היא כל ציטוט מיצירה טקסטואלית, ואני מקווה שכך גם בית המשפט יפרש. הביטוי המעורפל "הבאת מובאות" עלול לגרום להצרה משמעותית בדרך פרשנית.
נקודת האור השלישית היא הוספה של "הוראה על ידי מוסד חינוך". זה מאפשר לבתי ספר לשלב שיר בבחינה בספרות, להציג תמונות בשיעור ביולוגיה, להקרין סרט בשיעור היסטוריה. האפשרות השנייה היא שיוצרים יוצרים יצירות תרבותיות בעלות ערך חינוכי ופדגוגי חשוב, והן נמנעות מתלמידי ישראל בגלל חובה של בית הספר לשלם על תוכני לימוד ועזרי לימוד כמו שתחנת רדיו מסחרית משלמת על שיר וכמו שערוץ 2 משלם על סרט. בהחלט נקודת אור.
נקודת האור הרביעית: לאור הגמשת הכללים, אולי בית המשפט ייתן פירוש מרחיב יותר ל"ביקורת", "סקירה" ו"דיווח עיתונאי". רוב הפוסטים בבלוגים יכולים להיכנס להגדרה של ביקורת, סקירה או דיווח (וחלקם אולי גם להגדרה של דיווח עיתונאי).
ההרחבה הגדולה של השימוש ההוגן היא מבורכת, משום ששימוש הוגן – שמטרתו ואופיו הוגנים, שההיקף שלו אינו גדול מבחינה איכותית וכמותית, ואין לו השפעה על ערך היצירה והשוק הפוטנציאלי שלה – צריך להיות מותר בכל מקרה.
החוק עדיין לא שם, אבל הוא עשה צעד למען קידום החינוך והתרבות.
המשפט לא יכול רק להגן על יצירות שנוצרו, ולחנוק את היצירות העתידיות המבוססות על התרבות הקיימת, ואת החינוך שצומח מתוך יצירות המוגנות בזכויות יוצרים.

סעיף 20 מתיר שימוש ביצירה בהליכים משפטיים ומנהליים. זה גם הסעיף שיאפשר לשופטים לצטט כאוות נפשם בפסקי דין. סעיף 21 מתיר העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור (למטרה שלשמה היא הועמדה לעיון הציבור). סעיף 22 מתיר שימוש אגבי ביצירה.
סעיף 23 מתיר העתקה ופרסום ("שידור") של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית – אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי. זהו סעיף חשוב, וחבר שלא הורחב מעט מעבר לכפי שנוסח בחוק הישן. השימוש במילה "בקביעות" הוא בעייתי, וחבל שלא הוחלף במונח ברור יותר. גם הביטוי "מקום ציבורי" יכול היה להיות מנוסח בצורה טובה יותר.

סעיף 24 תוחם עצמו לתוכנות מחשב בלבד, וחבל – כי הסטנדרטים שבו ראויים לחול על יצירות נוספות. זה גם מחדד את התהייה – מדוע תוכנת המחשב הוכנסה להגדרה של "יצירות ספרותיות", אם ההתייחסות אליה היא נפרדת (לפחות בחלק מהסעיפים). סעיף 24(א) מתיר העתקה לצורך גיבוי. סעיף 24(ב) הלך רחוק מדי: הוא מתיר העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של התוכנה. אם אני צריך את תוכנת האנטי וירוס של סימנטק לצורך התחזוקה של המחשב שלי – מותר לי, לפי לשון הסעיף, להעתיק אותה. אם אני פותח מרכז שירות ומעניק שירות למשרדים שמשתמשים בחבילת אופיס של מיקרוסופט, מותר לי להעתיק את אופיס.
אני מניח שבית המשפט לא יפרש כך את החוק, ובכל זאת – זהו ניסוח לוקה וקלוקל של סעיפי החוק, והוא נובע כנראה מלחצים של קבוצות ספציפיות, שבגלל מקרים ספציפיים ביקשו להוסיף את הסעיפים האלה.

סעיף 26 מתיר העתקה זמנית, כשהיא חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמאפשר שימוש כדין ביצירה. זה הסעיף שמאפשר לצפות בתמונות באינטרנט, כאשר התמונה למעשה מועתקת כמה פעמים בדרך (על השרת, אצל ספק האינטרנט) וגם נשמר עותק שלה בקבצים הזמניים במחשב.

סעיף 27 מאפשר ליוצר, שהעביר את הזכויות ביצירה, ליצור יצירה חדשה, שמבוססת על היצירה הקודמת (אבל לא חיקוי של היצירה הקודמת). סעיף 28 מתיר שימוש ביצירות אדריכליות (שרטוטים, תוכניות, מודל וכו') לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין. סעיף 29 מתיר הצגות בית ספר והקראת שירים בטקסים של בתי ספר – ועוד כמה סוגים של ביצועים פומביים של יצירות במוסדות חינוך.

פרק ה' עוסק בבעלות בזכות יוצרים.
הכללים בפרק ה' ניתנים להתניה בהסכמה של הצדדים.
סעיף 33 קובע שהיוצר הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים. סעיף 34 קובע שביחסי עובד-מעביד, המעביד הוא הבעלים של יצירת העובד שנוצרה לצורך העבודה ובמהלכה.
סעיף 35 קובע כללים בדבר יצירה מוזמנת: ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, היוצר הוא הבעלים הראשון. אבל אם מדובר בצילום של אירוע פרטי (לדוגמה – צלם חתונות) הבעלות היא בידי המזמין. זהו איזון נכון, ופותר את המצב שהיה עד כה ובו במקרים של צלמי חתונות – זכויות היוצרים בסרט החתונה היו של הצלם, ולא של הזוג המתחתן.
סעיף 36 קובע את בעלות המדינה ביצירה שנוצרה או הוזמנה על ידה או ע"י עובד מדינה עקב עבודתו ובמהלכה – כולל חיילים, שוטרים, וכל נושא משרה או בעל תפקיד במוסד ממוסדות המדינה. סעיף רחב, וחבל שלא הלך צעד נוסף – והפך את היצירות בבעלות המדינה לחופשיות לשימוש בידי אזרחיה.

סעיף 37 הוא המאפשר העברת זכות יוצרים והענקת רישיון. זה הסעיף שנותן את התוקף החוקי לכך שתוכני הבלוג הזה מופצים ברישיון קריאייטיב קומונס.

פרק ו' הוא הפרק הדן בתקופת זכות היוצרים.
הכלל הוא: כל חייו של היוצר, ו-70 שנים אחרי מותו (סעיף 38).
ביצירה אנונימית (עילום שם או שם בדוי) – זכות היוצרים היא 70 שנה מפרסום היצירה (סעיף 40).
זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון שלה – היא ל-50 שנים ממועד היצירה (סעיף 42).

פרק ז' מגדיר את הזכות המוסרית. סעיף 46 קובע שהזכות המוסרית היא מתן קרדיט, וכן לא לשנות את יצירה כך שהיא תפגע בכבודו של היוצר. סעיף 45 קובע שהזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה והיא עומדת ליוצר גם אם אין לו זכות יוצרים ביצירה. הזכות המוסרית מוגבלת לתקופת זכות היוצרים ביצירה.
זוהי קביעה נכונה של מהות והיקף הזכות המוסרית, והחוק מגן על היוצרים בצורה פטרונית מפני לחץ לוויתור על הזכות המוסרית. מצד שני, אולי היה ראוי לאפשר במצבים מסוימים ליוצר לוותר על מתן קרדיט ביצירתו…
גם כאן, משום מה, תוכנת המחשב היא חריג, ואין לגביה כלל זכות מוסרית. זה מעלה את השאלה – מדוע החוק אינו מעניק זכות מוסרית ליוצר של תוכנת מחשב; וגם מעלה את השאלה – מדוע, אם כן, החוק התעקש להכליל את תוכנת המחשב בהגדרת "יצירה ספרותית", ולאחר מכן להוציאה מהגדרה זו בסעיפים רבים.

פרק ח' עוסק בהפרה ותרופות. הוא קובע כללים של הפרות והפרות עקיפות של הזכות, ומטיל אחריות בכמה מעגלים מעבר למפר עצמו.
סעיף 56 קובע את הסנקציה: פיצויים עד 100,000 ש"ח, בלא הוכחת נזק. מדובר גם בהפרת זכות יוצרים וגם הפרת זכות מוסרית. בקובעו את סכום הפיצויים, צריך בית המשפט לבחון את היקף ההפרה, משך זמן ההפרה, חומרת ההפרה, תום ליבו של המפר ועוד. למרות שאין צורך בהוכחת נזק, בית המשפט צריך לקחת בחשבון את הנזק הממשי שנגרם לבעל זכות היוצרים, ואת הרווח שצמח למפר.
סעיף 58 פוטר מפר תמים מתשלום פיצויים (לא ידע ולא היה עליו לדעת כי קיימת זכות יוצרים ביצירה).

פרק ט' מטיל אחריות פלילית על הפרת זכות יוצרים למטרות מסחריות. לדוגמה: עשיית עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו היא עבירה עם מאסר 5 שנים לצידה; מכירה, השכרה או הפצה של עותק מפר – מאסר 3 שנים.

פרק י' קובע "הוראות שונות":
סעיף 64 מגדיר חזקות: אם מופיע שמו של אדם על היצירה כיוצר, חזקה היא שהוא היוצר. אם לא מופיע שם על היצירה, חזקה היא שהמפרסם הוא בעל זכות היוצרים.

הסעיף האחרון בחוק, סעיף 78, מותיר על כנו את הוראות סעיף 21 לחוק הישן, לגבי יצירות צילום שנוצרו לפני מאי 2008. סעיף 21 לחוק הישן קובע שבצילום תהיה זכות יוצרים 50 שנה מעשיית הנגטיב. בעל זכות היוצרים הוא בעל הנגטיב. באופן כללי, ההוראות של החוק החדש חלות גם לגבי יצירות שנוצרו לפני תחילת החוק החדש – חבל שדווקא סעיף ארכאי, שמתבסס על נגטיבים של תמונות, הוא זה שנשאר.
זה גם אומר שתמונה שצולמה באפריל 2008, זכות היוצרים עליה תפוג באפריל 2058, ואילו תמונה שצולמה ביוני 2008 – זכות היוצרים עליה תפוג 70 שנה לאחר מות הצלם.
זה גם טוב, כי זה מונע מהרבה מאוד תמונות שצולמו מלקבל "הארכה" גדולה מאוד בתקופת זכות היוצרים, וזה משאיר לנו הרבה תמונות חופשיות שהיו נמנעות מאיתנו אילולא סעיף 78.

את החוק המלא תוכלו לקרוא כאן, וכאמור – הקובץ חף מזכויות יוצרים :)

About these ads
רשומה זו פורסמה בקטגוריה זכויות יוצרים, חקיקה, קניין רוחני. אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

2 תגובות על סיור מודרך – חוק זכות יוצרים התשס"ח 2007

  1. פינגבק: בין חינם לחופשי » ארכיון הבלוג » ספרות חופשית

  2. איפור כלה הגיב:

    החלוקה של הבעלות על צילום בהתאם לתנאי סף מוגדרים מראש היא חשובה מאד וטוב שיש אותה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s